הדגש על המצבים הנייחים

שכן, לפי דיווחים, וילי הושיב את השחקנים לצפות בקטעי וידאו, עם דגש מיוחד על מצבים נייחים. המאמן האוסטרי, כך דווח, לא רצה לקבל שלושה שערים מכדורים נייחים מנבחרת סקוטלנד, כפי שקרה במשחק מול דנמרק. פרשנים וכתבים מסוימים כתבו כי שחקנים במשמרת טענו כי מצבים נייחים עלולים להכריע במשחק טקטי. בייחוד כאשר לאחד הצדדים יש יתרון פיזי. כמו במקרה של הסקוטים, שייתכן שיש להם כוח פיזי רב במצטבר מאלו של השחקנים בנבחרת ישראל. וזו אולי הסיבה שווילי רוטנשטיינר עושה מה שהוא מוצא לנכון עם מה שיש לו כדי לוודא שלשחקנים בנבחרת ישראל יש את כל מה שהם צריכים כדי להצליח.

נבחרת ישראל טעונת שיפורים

ועם זאת, עם וילי באמת היה מודאג – היה עדיף לו לחזק את רוח הלחימה של הקבוצה מאשר לוודא כי אין צילומים באימונים. כלומר, פחות דגש על המסביב והפריפריה, ויותר דגש על מה שמשמעותי ומהותי. בסופו של דבר, אם נבחרת סקוטלנד באמת מחזיקה בכוח פיזי רב יותר, כושר לחימה וכישורים חזקים – כנראה שעדיף למצוא את היתרון בתוך השחקנים. אנחנו לא יודעים אם וילי עשה זאת, ייתכן שגם בזווית זאת עשה כמיטב יכולתו.

כמתואר על ידי פרשנים, וילי ניסה ציוותים שונים במגרש, עמידה אזורית או אישית וכן הלאה אפשרויות כדי לחזק את הנבחרת מול האתגרים הצפויים לה. טרם המשחק המדובר, היו אי אילו ציפיות באוויר. לפחות עבור ניצחון במקום השני בבית המוקדמות במונדיאל. זכייה שאיננה שכיחה במיוחד בכדורגל הישראלי לדעת פרשנים מסוימים. 

ההפסד של הנבחרת מול אוסטריה

 ואכן, בשלהי נובמבר, נבחרת ישראל הפסידה דווקא לנבחרת אוסטריה במחזור התשיעי ולפני זה האחרון במוקדמות המונדיאל. כ-4,300 צופים הגיעו לאצטדיון בקלגנפורט. ניר ביטון ודור פרץ עשו את שלהם, כמו גם שחקנים אחרים בקבוצה – ועם זאת ישראל לא הצליחה לשמר את היתרון בייחוד במחצית השנייה של המשחק.  כך שנבחרת ישראל עלתה לכר הדשא מתוך הבנה שהיא כנראה לא תסיים במקום השני. ואמונה זו, או הפרספקטיבה הזו יכולה להסביר את התפקוד במחצית השנייה. שכן, אם נבחרת מאבדת את רוח הלחימה שלה וחושבת שמשהו אינו אפשרי ואין עבור מה להילחם… אפשר שהיא פשוט לא תגייס את הכוחות כדי לעשות מה שצריך.

מרציאנו, ביטון ופרץ אמנם עשו חיל במשחק (כמו גם שחקנים אחרים), אך נדמה שהנבחרת לא ממש הייתה מעורבת במחצית השנייה – לדעת פרשנים מסוימים. יש שיגידו שהנבחרת יכלה להבקיע עוד כמה גולים במהלך המשחק. לפחות כדי לעשות מה שצריך. לתת את ההכי טוב. ובכלל, זו פוליסה טובה לכל הפחות לנסות לשלוט על מה שאפשר. אם אנחנו במשחק, והטיימר עוד פועל – אז לא הולכים הביתה, לא מוותרים. ואם נבחרת ישראל תביא את הגישה הזאת למשחק של ישראל נגד סקוטלנד, היא תוכל לשמור על המשמעת ועל הראש שלה גם כשדברים לא ילכו “בדיוק לפי התוכנית”, וגם אם נדמה שהציפיות הקודמות לא בהכרח יתממשו.

ההפסד של ישראל נגד סקוטלנד

ואכן, המשחק של ישראל נגד סקוטלנד בשלהי אוקטובר, במהלכו נבחרת סקוטלנד כבשה בתוספת הזמן – הסתיים 2:3 לטובת סקוטלנד. ועם זאת, אפשר לציין שהאוהדים הסקוטים שרקו בוז והגיעו למגרש עם דגלי פלסטין. בתגובה, פיפ”א קנסה את התאחדות הכדורגל הסקוטית. הקנס עמד על כ-8,024 פאונד. הטענה שצוטטה כדי להצדיק את הקנס היא הפרת קוד ההתנהגות של הארגון. וזאת על בסיס הסעיף העוסק בסדר ובבטיחות במהלך המשחקים. כך שיש כאן נדבך מעניין של תודעה פוליטית שלא בהכרח תגיע לעונה הבאה או למשחק הבא של ישראל נגד סקוטלנד.  כך או כך, נדמה שלנבחרת ישראל בכדורגל יש הרבה להבין והרבה להתמחות בו, בעיקר מבחינת המיינדסט שהם עולים איתו למגרש, טרם המשחק הבא.

שכן, אם שחקנים פשוט מפסיקים לשחק כשהם חושבים שהכל אבוד – הם לא יעשו מה שצריך מתי שצריך. הם יעזבו את המגרש, גם אם ימשיכו להיות עליו באופן פיזי. וכפי שהתגלה בנובמבר 2021, נבחרת ישראל לא תעפיל לפלייאוף של מוקדמות מונדיאל 2022. וזאת עקב כך שנבחרת סקוטלנד גברה על נבחרת מולדובה בחוץ במחזור התשיעי ולפיכך הבטיחה את מקומה בבית ואת הגישה שלה לפלייאוף. על כן, כשנבחרת ישראל עלתה לאצטדיון בקלגנפורט, כפי שציינו קודם – היא ידעה שהיא תתמודד על המקום השלישי. 

לסיכומו של דבר – ישראל נגד סקוטלנד

לסיכום, אם מסתכלים קצת על ההיסטוריה של נבחרת ישראל אל מול הקבוצות היריבות בכניסה למונדיאל, נדמה שגם אם שחקני הנבחרת כישרוניים להפליא, יודעים לנצל הזדמנויות ולעשות מה שצריך – ובעיקר כשבראשם עומד מאמן אכפתי ומיודע… מה שחשוב זה לשמור על יישוב הדעת גם כשדברים “לא הולכים לפי התוכנית”. ולדעתנו, זה ישפיע רבות על סיכוייהם לנצח בהמשך.